העדפת צד וטורטיקוליס אצל תינוקות

מהי העדפת צד?

העדפת צד פירושה שהתינוק מפנה את הראש ומסתכל לכיוון אחד לעיתים קרובות הרבה יותר מאשר לכיוון השני.

בהעדפת צד אין הגבלה בטווח התנועה הפסיבי של הצוואר (התנועה שאיש/אשת מקצוע בודקים כשהם מזיזים בעדינות את ראש התינוק), ולעיתים גם אין הגבלה בטווח התנועה האקטיבי (התנועה שהתינוק עושה בעצמו). כלומר, התינוק יכול להפנות את הראש לשני הצדדים — אבל מעדיף אחד מהם.

ההבחנה בין העדפת צד לבין טורטיקוליס נעשית בבדיקה מקצועית, ולא בבית.

מהו טורטיקוליס?

בטורטיקוליס, שריר אחד או יותר בצוואר מתוח או מקוצר, והתינוק מעדיף להסתכל לכיוון אחד באופן עקבי.

המילה טורטיקוליס פירושה ״ראש מסובב״: הראש של התינוק נוטה לצד אחד ובאותו זמן מסובב — לרוב כשהסנטר פונה לכיוון הכתף ההפוכה.

בטורטיקוליס מולד המצב קשור לרוב לשריר ה־SCM (סטרנוקלידומסטואיד) — שריר בצד הצוואר שעוזר להטות ולסובב את הראש. כשהשריר בצד אחד מקוצר ומתוח, הראש נמשך להטיה ולסיבוב האופייניים. לעיתים אפשר גם להרגיש עיבוי או גוש בשריר.

טורטיקוליס מולד מופיע כבר בלידה, ובדרך כלל מזוהה בשבועות הראשונים לחיים. טורטיקוליס נרכש (תנוחתי) מתפתח בחודשים הראשונים, בין היתר כשהתינוק שוכב זמן ממושך באותה תנוחה או נוטה באופן קבוע לצד אחד.

טורטיקוליס בדרך כלל מצריך הערכה והדרכה מקצועית, והשימוש בטורטל אינו מחליף את הטיפול והתרגול שניתנו לתינוק.

איך זה יכול להיראות אצל תינוק?

אלה סימנים שבגללם כדאי לפנות להערכה. הם אינם כלי לאבחון עצמי — רק בדיקה מקצועית יכולה לקבוע אם מדובר בטורטיקוליס.

• הראש נוטה באופן קבוע לצד אחד.
• קושי לסובב את הראש לכיוון מסוים.
• העדפה ברורה להסתכל לצד אחד.
• קושי או העדפה ברורה בזמן הנקה או האכלה מצד מסוים.
• הגבלה בתנועת הצוואר.
• לעיתים הסנטר פונה לכיוון ההפוך להטיית הראש.
• אזור שטוח בראש או אסימטריה, שמופיעים לצד העדפת המנח.

העדפת צד וטורטיקוליס תנוחתי

העדפת צד יכולה להתחיל כהרגל: התינוק מעדיף להסתכל לצד אחד, ומפנה את הראש פחות לצד השני.

כשההעדפה נמשכת, התנוחה הקבועה עצמה עלולה לחזק אותה: השריר בצד אחד של הצוואר עלול להתקצר ולהתקשות, והתנועה לצד השני נעשית קשה יותר. כך העדפת צד עלולה להתפתח לטורטיקוליס תנוחתי.

לכן כדאי להתייחס גם להעדפת צד מוקדם — כל עוד קל יחסית לשנות אותה.

למה חשוב לזהות מוקדם?

ככל שמתחילים מוקדם יותר, הטיפול בדרך כלל פשוט יותר. כשהמצב נמשך זמן רב ללא טיפול, הוא עלול להתקבע, והטיפול נעשה מורכב יותר — ולכן לא כדאי לדחות את ההערכה.

זיהוי והתערבות מוקדמים תומכים ב:

• תנועה חופשית של הראש והצוואר.
• תנועה סימטרית.
• שימוש מאוזן בשני צידי הגוף.
• התפתחות מוטורית מותאמת לגיל.

מה כולל טיפול פיזיותרפי?

הטיפול מותאם לכל תינוק, אחרי הערכה של פיזיותרפיסט/ית ילדים. בהתאם לתינוק, הוא יכול לכלול:

• הערכה של טווחי התנועה של הצוואר — האקטיבי (מה שהתינוק עושה בעצמו) והפסיבי.
• עידוד התינוק לסובב את הראש בעצמו, בעזרת צעצועים צבעוניים וגירויים חזותיים.
• שימוש בקול, בדיבור, בשירה ובצלילים, כדי לעודד את התינוק להסתכל לכיוונים שונים.
• הדרכה למיצוב ולטיפול יומיומי: נשיאה והרמה, תנוחות בזמן האכלה, שכיבה ומשחק.
• שינויים בסביבת התינוק, שיעודדו תנועה לשני הצדדים.
• תרגילים שנבחרים באופן אישי לתינוק.

אם הפיזיותרפיסט/ית נתן/ה לתינוק שלכם תרגילים, הנחיות למנח או המלצות נוספות – חשוב להמשיך לבצע גם אותן.

מה הקשר להשטחת ראש?

כאשר האזור השטוח נמצא בצד אחד של החלק האחורי של הראש, פעמים רבות קיימת גם העדפה של התינוק להסתכל לכיוון מסוים.

כשהתינוק מפנה את הראש שוב ושוב לאותו צד, החלק האחורי של הראש נשען שוב ושוב על אותו אזור — וכך עלול להיווצר בו אזור שטוח.

לפירוט: השטחת ראש אצל תינוקות: מה חשוב לדעת

מה אפשר לעשות ביום-יום?

זמן בטן בזמן ערות ובהשגחה, גיוון תנוחות ועידוד התינוק להסתכל לשני הצדדים הם חלק חשוב מההתמודדות עם העדפת צד. הרעיונות המעשיים — נשיאה, האכלה, משחק וסביבת התינוק — מרוכזים במדריך:

זמן בטן, תנוחות ותנועה: מדריך מעשי